Tosefot Rosh Kiddushin 8a – תוספות רא"ש קידושין ח.‏ – Shas HaMeforash

אַף שָׁוֶה כֶּסֶף נָמֵי דקייץ. אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא {ויקרא כ״ה:נ״א} מִכֶּסֶף מִקְנָתוֹ בְּכֶסֶף הוּא נִקְנֶה וְאֵינוֹ נִקְנֶה בִּתְבוּאָה וְכֵלִים. הַאי תְּבוּאָה וְכֵלִים הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא מַקְנוּ בְּהוּ כְּלָל {ויקרא כ״ה:נ״א} יָשִׁיב גְּאוּלָּתוֹ אָמַר רַחֲמָנָא ^אלְרַבּוֹת שָׁוֶה כֶּסֶף כְּכֶסֶף. וְאִי דְּלֵית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה מַאי אִירְיָא תְּבוּאָה וְכֵלִים אפי׳אֲפִילּוּ כֶּסֶף נָמֵי אֶלָּא לָאו דְּאִית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וְכֵיוָן דְּלָא קַיְיצִי לָא. וְאִידָּךְ ה״קהָכִי קָאָמַר בְּתוֹרַת כֶּסֶף הוּא נִקְנֶה וְאֵין נִקְנֶה בְּתוֹרַת תְּבוּאָה וְכֵלִים וּמַאי נִינְהוּ חֲלִיפִין. וּלְרַב נַחְמָן דְּאָמַר פֵּירוֹת לָא עָבְדִי חֲלִיפִין מַאי אִיכָּא לְמֵימַר אֶלָּא לְעוֹלָם דְּלֵית בְּהוּ שָׁוֶה פְּרוּטָה וּדְקָאָמְרַתְּ מַאי אִירְיָא תְּבוּאָה וְכֵלִים אפי׳אֲפִילּוּ כֶּסֶף נָמֵי לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר. לָא מִיבַּעְיָא כֶּסֶף דְּאִי אִית בֵּיהּ שָׁוֶה פְּרוּטָה אִין אִי לָא לָא אֲבָל תְּבוּאָה וְכֵלִים אֵימָא מִדִּמְקָרְבָא הֲנָאָתַיְיהוּ גָּמַר וּמַקְנֵי נַפְשֵׁיהּ קָא מַשְׁמַע לַן. אָמַר רַב יוֹסֵף מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּתַנְיָא עֵגֶל זֶה לְפִדְיוֹן בְּנִי טַלִּית זֹה לְפִדְיוֹן בְּנִי לֹא אָמַר כְּלוּם עֵגֶל זֶה בְּחָמֵשׁ סְלָעִים לְפִדְיוֹן בְּנִי טַלִּית זוֹ בְּחָמֵשׁ סְלָעִים לְפִדְיוֹן בְּנִי בְּנוֹ פָּדוּי. הַאי פִּדְיוֹן הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּלָא שָׁוֵי כֹּל כְּמִינֵּיהּ אֶלָּא לָאו אַף עַל גַּב דְּשָׁוֵי וְכֵיוָן דְּלָא קַיְיצִי לָא. לָא לְעוֹלָם דְּלָא שָׁוֵי ^בוּכְגוֹן דְּקַבֵּיל כֹּהֵן עִילָּוֵיהּ כִּי הָא דְּרַב כָּהֲנָא שָׁקֵיל סוּדָרָא מִבֵּי פִּדְיוֹן הַבֵּן אָמַר לֵיהּ לְדִידִי חֲזֵי לִי חָמֵשׁ סְלָעִים. אָמַר רַב אָשֵׁי לָא אֲמַרַן אֶלָּא כְּגוֹן רַב כָּהֲנָא דְּגַבְרָא רַבָּה הוּא וּמִבְּעֵי לֵיהּ סוּדָרָא אַרֵישֵׁיהּ אֲבָל כּוּלֵּי עָלְמָא לָא כִּי הָא דְּמָר בַּר רַב אָשֵׁי זְבַן סוּדָרָא מֵאִימֵּיהּ דְּרָבָה מִקּוּבֵּי שָׁוֵי עַשְׂרָה בִּתְלֵיסַר.: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ^גהִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְנָתַן לָהּ דִּינָר הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַשְׁלִים מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דְּאָמַר לַהּ מָנֶה וְיָהֵב לַהּ דִּינָר כְּמַאן דְּאָמַר לַהּ עַל מְנָת דָּמֵי. וְאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב ^דכׇּל הָאוֹמֵר ע״מעַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁיו דָּמֵי. מֵיתִיבִי ^ההִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהָיָה מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ וְרָצָה אֶחָד מֵהֶן לַחֲזוֹר אֲפִילּוּ בַּדִּינָר הָאַחֲרוֹן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. ^והָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן דְּאָמַר בְּמָנֶה זו הָא מִדְּסֵיפָא בְּמָנֶה זו רֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם. דְּקָא תָנֵי סֵיפָא אָמַר לָהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה זו וְנִמְצָא מָנֶה חָסֵר דִּינָר אוֹ דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁת ^זדִּינָר רַע הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וְיַחְלִיף. ^חלָא רֵישָׁא וְסֵיפָא דְּאָמַר בְּמָנֶה זו וּפָרוֹשֵׁי קָא מְפָרֵשׁ רָצָה אֶחָד מֵהֶן לַחֲזוֹר אפי׳אֲפִילּוּ בְּדִינָר הָאַחֲרוֹן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ כֵּיצַד כְּגוֹן דְּאָמַר לַהּ בְּמָנֶה זו. וְהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ רֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם הַשְׁתָּא בְּמָנֶה סְתָם לָא הָווּ קִידּוּשֵׁי בְּמָנֶה זו מִיבַּעְיָא. אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא תְּנָא סֵיפָא לגלוי רֵישָׁא שֶׁלֹּא תֹּאמַר רֵישָׁא בְּמָנֶה זו אֲבָל בְּמָנֶה סְתָם הָווּ קִידּוּשִׁין תְּנָא סֵיפָא בְּמָנֶה זו מִכְּלָל דְּרֵישָׁא בְּמָנֶה סְתָם וַאֲפִילּוּ הָכִי לָא הָווּ קִידּוּשִׁין. רַב אָשֵׁי אָמַר מוֹנֶה וְהוֹלֵךְ שָׁאנֵי דְּדַעְתַּהּ אַכּוּלֵּיהּ. הַאי דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת הֵיכִי דָמֵי אִי דְּיָדְעָה בֵּיהּ הָא סְבַרָה וְקַבִּלָה לָא צְרִיכָא דְּיַהֲבֵיהּ נִיהֲלַיהּ בְּלֵילְיָא אִי נָמֵי דְּאִשְׁתְּכַח לַיהּ בֵּינֵי זוּזֵי. הַאי דִּינָר רַע הֵיכִי דָמֵי אִי דְּלָא נָפֵיק הַיְינוּ דִּינָר שֶׁל נְחֹשֶׁת אָמַר רַב פָּפָּא ^טכְּגוֹן דְּנָפֵיק עַל יְדֵי הַדְּחָק.: אָמַר רָבָא אָמַר רַב נַחְמָן ^יאָמַר לַהּ הִתְקַדְּשִׁי לִי בְּמָנֶה וְהִנִּיחַ לָהּ מַשְׁכּוֹן עליה אֵינָהּ מְקוּדֶּשֶׁתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עבדים ב׳:א׳
רמב״ם הלכות עבדים ב׳:ח׳

^ב רמב״ם הלכות ביכורים עם שאר מתנות כהונה שבגבולין י״א:ז׳
סמ״ג מצוות עשה קמ״ד
טור יורה דעה ש״ה:ה׳
שולחן ערוך יורה דעה ש״ה:ה׳

^ג רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ד רמב״ם הלכות אישות ו׳:י״ז
רמב״ם הלכות זכייה ומתנה ג׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר ל״ח:ג׳
שולחן ערוך אבן העזר ל״ח:ג׳

^ה רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ו רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ז רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ח רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^ט רמב״ם הלכות אישות ז׳:י״ז
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ז׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ז׳

^י רמב״ם הלכות אישות ה׳:כ״ג
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ט:ו׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ט:ו׳

E/ע

הערותNotes

גמרא ולרב נחמן דאמר פירות לא עבדו חליפין מאי איכא למימר – ואין לפרש בתורת שתבואה וכלים נקנין בו דהיינו חליפין משום דמשמ׳ דתבואה וכלים הוא דבר שעושין בו הקנין דומיא דכסף ועוד אמאי נקט תבואה וכלים אפי׳ קרקע נמי נקנה בחליפין: אמר רב יוסף מנא אמינא לה דתניא עגל זה – ללישנא קמא מייתי ראיה דאי ללישנא בתרא מ״ל דבעי׳ מידי דקיץ דילמא שאני הכא דצריך שומא ולא סמכה דעתיה: רב כהני שקיל סודרא בפדיון הבן – בסוף אלו עוברין משמע דלא היה כהן דקאמר התם אי לאו דנסיב כהנתא לא גלאי, י״ל כמה רב כהנא היו א״ג בשביל אשתו היה לוקח כדאמרי׳ בפ׳ הזרוע דרב כהנא אכיל מתנתא בשביל אשתו. כל האומר ע״מ כאומר מעכשיו דמי – מדפסקי׳ בסוף שמעתי׳ כר׳ אלעזר יש לדקדק דהלכתא כרב הונא דאמר לקמן בפ׳ האומר ובגיטין פ׳ מי שאחזו גבי ע״מ שאתן לך מאתים זוז הרי זו מקודש׳ והוא יתן מגורשת והיא תתן משום דכל האומר ע״מ כאומר מעכשיו דמי: הרי זו מקודשת ויחליף – דאדעתא דהכי קדשה נפשה.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון